מפלגה – היא קבוצה המייצגת חלק מתוך כלל החברה. הדמוקרטיה מורכבת מקבוצות שונות המיוצגות על ידי מפלגות שונות. מפלגה היא התארגנות של קבוצת אנשים המתאגדים כדי להגיע לשלטון ולנהל את המדינה על פי השקפת העולם והמטרות המשותפות לכלל הקבוצה. למפלגה יש ערכים ועקרונות הבאים לידי ביטוי באידיאולוגיה (= השקפת עולם) של המפלגה והם מנוסחים במצע המפלגה.

חשיבותן של מפלגות במדינה הדמוקרטית

למפלגות ישנם מספר תפקידים בדמוקרטיה:

·         לאפשר השתתפות אזרחים בחיים הפוליטיים של המדינה.

·         לבטא את מגוון הדעות והאינטרסים הקיימים בחברה, ולהעמיד בפני האזרחים אפשרויות אחדות לבחירה, המבטאות את השקפותיהם.

·         לאפשר ייצוג של הקבוצות השונות במדינה.

·         להוות אמצעי מקשר בין האזרחים לשלטון תוך שמירה על האינטרסים של המפלגות ותומכיהן.

קיומן של מפלגות במדינה הדמוקרטית הוא ביטוי מעשי לעקרונות הדמוקרטיה, ומשקפות את התרבות הפוליטית של החברה.

·     המפלגות הן ביטוי פורמלי לעיקרון הפלורליזם , שפירושו הכרה בזכות קיומן של דעות והשקפות שונות בחברה.

·         המפלגות מבטאות את עיקרון שלטון העם בהשתתפות האזרחים בפוליטיקה.

·         חילופי שלטון וחירות הביטוי יוצאים אל הפועל באמצעות תהליך של בחירות בין מפלגות.

·         עיקרון הגבלת השלטון בא לידי ביטוי בתהליך הבחירות, בקיומן של מפלגות האופוזיציה ובידיעה שקיומו של השלטון תלוי ברצון העם.

שם הצלם: פריץ כהן

באדיבות אוסף התצלומים הלאומי

 

 

המפלגות בישראל

המערכת המפלגתית בארץ היא רב מפלגתית - יש בה מספר מפלגות המשפיעות על המערכת הפוליטית ועל יציבות הממשלה.

המאפיינים של המפלגות בישראל הן ביטוי לתרבות הפוליטית של המדינה. רעיון "כור ההיתוך" שאפיין את השנים הראשונות של המדינה, הוחלף ע"י רעיון  הפלורליזם . המפלגות בישראל נותנות ביטוי לשסעים החברתיים הקיימים בחברה הישראלית, ומשקפות בחלקן את הגישות השונות באשר לאפיה הרצוי של המדינה.

שיטת הבחירות היחסית ואחוז חסימה נמוך מאפשרים גם למפלגות קטנות לקבל ייצוג בכנסת, דבר המסביר את קיומה של מערכת רב מפלגתית בישראל.

מעמד המפלגות בישראל

לאחרונה אנו עדים לתופעה של שינוי במעמד המפלגות בישראל. הדבר בא לידי ביטוי בירידה בנאמנות בוחרים למפלגותיהם, בפיחות הולך וגובר באמון שהציבור נותן למפלגות. לתופעה זו קיימות שתי סיבות עיקריות:

1.       קיומן של קבוצות אינטרס.

2.       שיטת הבחירות המקדימות במפלגות (הפריימריס).

קבוצת אינטרס

קבוצת אינטרס היא התארגנות של קבוצות אנשים בחברה במסגרת של תנועות פוליטיות שלא על מנת להתמודד בבחירות לכנסת. ארגונים אלו פועלים לקידום מטרה - אינטרס משותף, ומעונינים להשפיע על השלטון לקדם את האינטרסים שלהם. קבוצות אינטרס אינן רוצות להשתתף בשלטון אלא פועלות מחוצה לו למען השגת מטרותיהן.

לקבוצת אינטרס ישנה בדרך כלל מטרה ממוקדת בנושא מוגדר - אותו היא מנסה לקדם. זאת בניגוד למפלגה לה יש מצע הנוגע לתחומים רבים.קבוצת אינטרס פועלת כלפי רשויות השלטון על מנת להשיג את מטרתה, ומשתמשת לשם כך באמצעי שכנוע ולחצים על קובעי המדיניות.

קיימות קבוצות אינטרס בעלות מטרה ציבורית, הפועלות לקידום רווחת הכלל, כגון: תנועות הפועלות בנושאים של מדיניות ביטחון (גוש אמונים, שלום עכשיו), תנועות הפועלות למען זכויות האדם (התנועה לזכויות האדם והאזרח, ארגון "בצלם"), תנועות הפועלות למען איכות הסביבה (החברה להגנת הטבע).

קיימות גם קבוצות אינטרס בעלות מטרה פרטית, הפועלות לקידום החברים באותה קבוצה, כגון: ארגוני עובדים מקצועיים (ארגוני המורים, הסתדרות האחים והאחיות וכד').

תופעת קבוצות האינטרס מחלישה את מעמד המפלגות, בשל העובדה שהלחצים שמפעילות קבוצות אלו על השלטון משפיעים על תהליך קבלת ההחלטות ומאלצים את קובעי המדיניות להתייחס לדרישותיהם. אינטרסים אלו לא תמיד באים לידי ביטוי במסגרת המפלגתית, ומעלים את שאלת נחיצותן ותפקידן של המפלגות במערכת הפוליטית שלנו.

בחירות מקדימות (=פריימריס)

בחלק מהמפלגות בישראל נערכות בחירות מקדימות לקביעת ראש הרשימה שתתמודד בבחירות ולקביעת רשימת המועמדים לכנסת. מאז 1977 החליפה שיטה זו את השיטות שהיו נהוגות בעבר, ובחלק מהמפלגות נהוגות גם היום, והן: קביעת הרשימה ע"י ועדה מסדרת, קביעת הרשימה ע"י חברי המרכז, קביעת הנציגים ע"י הוועידה של המפלגה, קביעת הנציגים ע"י כל חברי המפלגה.

המציאות הפוליטית הישראלית מעלה מספר שאלות לגבי שיטת הבחירות הפנימיות של המפלגות. שיטת הבחירות המקדימות נחשבת דמוקרטית יותר משיטות אחרות, אולם היא מגבירה את חשיבות המימד האישי במערכת הפוליטית. עובדה זו מעמידה למבחן את שאלת השוויון בין המועמדים. לא לכל חבר מפלגה יש די אמצעים כספיים ואמצעי שכנוע כדי להיבחר לרשימת המועמדים לכנסת.

שיטת הבחירות המקדימות מהווה גורם לירידת מעמד המפלגה בכך שהיא ממעיטה מערכם של מוסדות המפלגה, ועשויה לפגוע בתפקיד המפלגה (=ייצוג בכנסת, של מטרות המתאגדים במפלגה). המחוקק קבע את מעמדה המרכזי של המפלגה כגוף מתווך המאפשר לאזרחים להתארגן, ללבן את עמדותיהם ולקבוע ייצוגם בכנסת.

שיטת הבחירות המקדימות מגבירה את תלותו של מועמד בקבוצה או באזור בחירה, דבר המוביל לאיבוד כוחה של הסיעה הפרלמנטרית (=המפלגה בכנסת).המפלגות עלולות להפוך לרשימות של מועמדים עצמאיים שיפעלו בכנסת מתוך נאמנות לקהל בוחריהם, ולא מתוך שיקולים פרלמנטריים מפלגתיים.יש הרואים בהתמודדות פנים מפלגתית ביטוי ליריבות בין המתמודדים במפלגה – הגורמת להחלשת המפלגה.

מצעי המפלגות

קראו בעיון את מצעיי המפלגות, ובדקו את התייחסותן לנושאים הבאים:

1. הנושא הראשון המוזכר במצע.
2. שאלת ההתנחלויות.
3. ניהול מו"מ עם הפלסטינים.
4. הקמת מדינה פלסטינית.
5. מעמדה של ירושלים.
6. הפרדת הדת מהמדינה.
7. אופי השבת .
8. חוק השבות.
9. מעמדם של הערבים אזרחי ישראל.
10. הפער הכלכלי-חברתי
11. היחס החברה ל קבוצות: בעלי מוגבלויות, גמלאים, נשים וכו'.
12. יעדי החינוך.

את תשובותיכם רשמו בקובץ המצורף

שימו לב!

חשוב לציין גם מקומות בהם אין התייחסות במצע המפלגה לנשוא מסוים (נסו לחשוב מדוע...)

פרטים אודות המפלגות המתמודדות לכנסת ה- 16