בחירות בישראל
ה
  בחירות בישראל > תעמולה 



 
תעמולה

חשיבות התעמולה במדינה דמוקרטית

 

דיון בשאלת חשיבותה של התעמולה בדמוקרטיה מבוסס על יחסי הגומלין בין תקשורת ופוליטיקה בכלל, ועל תפקידי התקשורת בתקופת בחירות בפרט. התקשורת ממלאת תפקיד חשוב בדמוקרטיה תוך  שמירה על שתי זכויות בסיסיות המבטיחות את קיומו של התהליך הדמוקרטי במדינה: הזכות לחופש הביטוי וזכות הציבור לדעת (= חופש המידע ).

 

 

חופש הביטוי מאפשר לפרטים ולקבוצות להשתתף בתהליך הדמוקרטי ולממש את עיקרון שלטון העם, תורם ליציבות חברתית , ומאפשר למגוון דעות ורעיונות להתפתח ולהתחרות.

כאשר חופש הביטוי  מתנגש עם זכויות אדם אחרות או עם יעדים של המדינה , המערכת המשפטית עפ"י החוקים השונים מכריעה.

 

 

זכות הציבור לדעת היא חלק בלתי נפרד מהזכות לחופש הביטוי   וזכות האזרח לדרוש ולקבל מידע. מימוש זכויות אלו מסייע לאזרח לבטא את חובתו  לפעול מתוך שיקול דעת ותבונה, בעיקר בתהליך הבחירות. דוגמא לחשיבות קבלת מידע: השלטונות בברית המועצות הסתירו מהאזרחים מידע אודות התקלה בכuר הגרעיני בצרנוביל וגם מנעו פרסום האסון ברדיו ובטלביזיה. הדבר מנע מהאנשים שגרו בקרבת הכור לנקוט באמצעי הגנה מינימליים כמו סגירת חלונות, אי-יציאה לרחוב ואף בריחה מאיזור הקרינה ובכך גרמו לפגיעה בבריאותם של אנשים ררבים.

 

 

התקשורת הינה האמצעי שבעזרתו האזרח מסוגל לעצב את השקפת עולמו הפוליטית. היא מספקת  אינפורמציה (= מידע) בכל התחומים הקשורים לעולם המושגים הפוליטי, וזאת כדי לאפשר  לאזרחי המדינה להחליט מתוך שיקול דעת  בתקופת הבחירות. התקשורת מדווחת באמצעים שונים על פעולות מוסדות השלטון, מבקרת, וחושפת אירועים פוליטיים ובכך מאפשרת לאזרחים לממש את זכות הציבור לדעת. אדם המצויד במידע עדכני וואמין יכול להשתתף בתהליך הבחירות באפן מושכל ושקול.

 

 

 

 

שם הצלם: טדי ברונר

באדיבות אוסף התצלומים הלאומי

 

תעמולת בחירות

 

בתקופת מערכת הבחירות התקשורת הכתובה והמשודרת משמשת גם כלי לתעמולת בחירות. באמצעותתו ניתן להסביר לציבור את העמדות והדעות של המתמודדים השונים. השימוש בכלי התקשורת לצורכי תעמולה הוא למעשה הגשמת הזכות לחופש הביטוי , אשר בלעדיה אין משמעות למושג "בחירות" במדינה דמוקרטית.

 

בארץ ובעולם מתקיים כבר שנים רבות דיון  באשר להשפעת התעמולה על הכרעת הבוחרים בתהליך הבחירות. בגלל נגישותם וחשיבותם של אמצעי התקשורת (הכתובה והמשודרת) ובגלל שיכלול טכניקות הפרסום גוברת התלות של המועמדים בבחירות בהם.

 

 

ההגבלות על תעמולת הבחירות

 

התקשורת אינה פועלת באופן חופשי וללא הגבלה, זאת בשל העובדה שחופש הביטוי וזכות הציבור לדעת הן זכויות יחסיות. כאשר זכויות אלו מתנגשות עם זכויות אדם אחרות  או עם יעדים של המדינה (כמו: בטחון המדינה ), המחוקק מגביל זכויות מסויימות באמצעות חוקים והסדרים ובאמצעות  פסיקת בתי המשפט.

 

בימים רגילים, ישנם חוקים העוסקים בתקשורת הכתובה והאלקטרונית בישראל שנועדו להגביל את חופש העיתונות (הכתובה והמשודרת), כגון: פקודת העיתונות (1933) , חוק רשות השידור (1965), חוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו  (1990), חוק העונשין (1977) ועוד. כמו כן, קיימים חוקים שנועדו להגן על זכויות האדם בישראל כגון: חוק לשון הרע (1965), חוק הגנת הפרטיות (1981) ועוד.

 

החוק העיקרי המעגן את ההגבלות החלות על תעמולת הבחירות הוא חוק הבחירות לכנסת (דרכי תעמולה) 1959, כפי שעודכן מפעם לפעם  באמצעות תיקונים שונים, כשהאחרון שבהם היה בשנת 2002. חוק זה, כמו חוקים אחרים, נועד להגן על זכויות האדם הבסיסיות, במקרים שתעמולת הבחירות עלולה להתנגש בהן. החוק נועד לשמור על האיזון בין זכות הציבור לדעת לבין זכויות אדם אחרות, כמו הזכות לפרטיות . וכמו כן לשמור על השוויון בין המתמודדים על דעת הקהל בתהליך הבחירות, למשל בהקצאת זמן מוגדר לכל אחד מהמתמודדים.

 

אחד מתפקידיה של ועדת הבחירות הוא השמירה על ביצוע החוק. לועדת יש סמכות נרחבת (המעוגנת בחוק הבחירות לכנסת -דרכי תעמולה 1959), לאשר ולפסול תשדירים שונים, על פי שיקול דעתה. לאחרונה היינו עדים לשימוש בסמכות זו ע"י השופט מיכאל חשין, העומד בראש ועדת הבחירות המרכזית בשנת 2003.

 

 

פסיקת בתי המשפט

כאמור, קיימים חוקים המגבילים את חופש העיתונות, במיוחד כאשר קיימת התנגשות בין חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת ובין יעדים של המדינה (כמו: "שמירה על ביטחון המדינה"). הגדרת ההתנגשות בין חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת ושמירת הפרטיות או ההתנגשות בין זכות הציבור לדעת ושמירה על בטחון המדינה, היא מורכבת ולא תמיד חד-משמעית. ניתן לערער על החלטות של ועדת הבחירות המרכזית לפסול שידור או כתבה  על ידי פנייה לבג"ץ. 

 

דוגמאות לעתירות לבג"ץ נגד פסילת שידורי תעמולה:

 

עוד על משמעות כלי התקשורת בדמוקרטיה תוכלו למצוא ב-

כלי התקשורת והדמוקרטיה בישראל / דינה גורן

איך מצליחה התקשורת להשפיע? - שבעה מודלים של השפעה תקשורתית.  עובד ע"י עדה הרצברג מספרם של שרם ופורטר מתוך אתר עושים תקשורת של עמלנט

 

עוד על תעמולה תוכלו למצוא ב-

 

פעילות: תעמולת בחירות

עיינו באתרי המפלגות או צפו בתשדירי התעמולה, וענה על השאלות הבאות:

1.      באילו אמצעים בחרו אנשי התקשורת להשתמש כדי להעביר את המסרים לציבור המאזינים / צופים? (למשל: אמצעים ויזואליים, מוזיקליים, סלוגן – משפט קצר וקליט, איורים, סרטים וכו').

2.      האם הייתם מוסיפים / משנים מסרים / גימיקים תקשורתיים בתשדירי התעמולה בהם צפיתם?

3.      אילו זכויות נפגעו לדעתכם בתשדיר התעמולה בהם צפיתם. הסברו.

4.      האם הייתם פוסלים חלק מתשדיר זה? מדוע?

 

 

  המשך חזרה